20080430

"Nokturno" The local cafe.

20080429

Samson Riders Bicycle club, "The Marker Week" magazine

20080422

"Birkas Kohinim", A mass Jewish prayer at the western wall, Old City, Jerusalem, Israel.10:30
"Haaretz" Daily newspaper.

In The Yacht marina, Tel Aviv, Israel 18:35

20080423

Sarah Japhet, winner of Israel Prize 2004, for her biblical research.
"Lady Gloges" Magazine.

20080416

Rabbi Yehuda Raphael, Chairman of "Mosad Harav Kook" book publication, Jerusalem, Israel
"Mishpacha Jewish Weekly" magazine.

20080415

שגרה 2

השגרה

עכשיו לא רק רנו מגאן
עכשיו גם עגבניות וגם הפוך גדול נטול עם הרבה קצף
וגם השגרה, צילומים נסיעות, פול גז מחשבות
הכל עם חיוך
גם אם פתאום ברמזור סתם משום מקום אני מגלה שיש לי טרמפיסט
ההוא, את בטח זוכרת, יהושוע
פתאום הוא נוסע קבוע, גם התחיל לצלם יהושוע הגנוב הזה
ככה שאני רואה אותו בהרבה מקומות
וכל פעם הוא זורק איזו בדיחה קטנה או מזכיר לי דברים שחיוך הוא תגובה ראויה עליהם

דברים שרואים מכאן לא רואים משם/יהודית רביץ

לקחת את ידי בידך ואמרת לי
בוא נרד אל הגן
לקחת את ידי בידך ואמרת לי
דברים שרואים משם לא רואים מכאן
ניגנת לי שיר על הגיטרה
וקולך רעד
רוח בי קמה רוח שרה
והזמן כאילו עמד
ואני עוד זוכר כל טעם וריח
את חלקת השדה לאור הירח
קול התן מן הואדי
וכובד הפרי בבוסתן
דברים שרואים משם לא רואים מכאן
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
ובאת, באת לי בזמן
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
דברים שרואים משם לא רואים מכאן
נתת לי יד הראת לי דרך
להרבה דברים
הבאת חיוך יפה כמו פרח
וכוח להאמין
ואני עוד זוכר את השיר ששרת
את החלק הטוב מכל מה שאמרת
הי מלאך ושטן
התשוב לעצור את הזמן
דברים שרואים מכאן לא רואים משם

עכשיו

עכשיו לילה, מאוחר, אחרי יום שנמשך שבוע ושבוע שנמשך חודש וחודש שנמשך נצח.
מוקדם בבוקר, לפעמים עוד חושך , לפעמים אור
מאוחר בלילה שוב חושך
הכל קרס מסביב, התמוטט, ובין ההריסות נותר עומד, ערום ומבולבל וחשוף מחפש שוב לברוח אל תוך הכאב המוכר.
הכאב המוכר שאיתו אפשר לחיות, בלעדיו זה שונה
היתה חומה, בטון וברזל ושער קטן מאוד, שרק לעיתים הוא נפתח למספר רגעים ואפשר להציץ או אפילו להושיט יד ולגעת אבל לא ממש לתפוס.
בפעם הקודמת שנפתח השער כמעט נכנסת
כמעט הגעת לשם, כמעט עטפת אותי באהבה שלא הכרתי כמותה
ובגלל שלא הכרתי, מיד סגרתי את השער בבהלה, רצתי מהר ורחוק עד שנגמר לי האויר
בכלל לא ראיתי איך שטרקתי בעוצמה את השער על היד המושטת אלי ופצעתי אותה
רק טרקתי והפנתי את גבי לברוח


עכשיו מאוחר
מאוחר בלילה
מאוחר בפצע
מאוחר בלב
מאוחר בחיים

עכשיו אני מבין
עכשיו אני בוכה

עכשיו מאוחר